<h1>שו"ת הרשב"א ח"ג סימן רל"ב</h1>
<h2>דף לג.</h2>
עוד שאלת כלי עץ שמכניסין בתוכו יין לקיום והוא מלא יין, ובא עכו"ם והוציא את היין דרך הברזא ופתח וסגר, אותו כלי במה הכשירו. תשובה כבר ידעתם שכל כלי שמכניסו לקיום צריך מלוי וערוי [ל"ג ע"א] ואין הפרש בין נשתמש בו העכו"ם לפי שעה ובין נשתמש בו עכו"ם תדיר ונתישן בתשמישו בידו, שאפילו לפי שעה גזרו ביה רבנן כדגרסינן בפרק בתרא דע"ז [ע"ד ע"ב] רב פפא כי משדר גולפי להרפניא סחיף להו אפומייהו וחתים להו אברזייהו קסבר כל שמכניסין אותו לקיום אפילו לפי שעה גזרו בה רבנן. ומה שאמרת אם מועיל מים שמשימין ביין בשעת דריכת הענבים בגת, זה ודאי אסור לכתחלה, שאעפ"י שאמרו [חולין ק' ע"ב] מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו, לא אמרו להקל ולעשות כן לכתחלה לפי שאין מבטלין איסור לכתחלה, אבל אם נעשה כן בשוגג רואין אם יש במים כדי לבטל פליטת היין הנבלע בכלי מותר בדיעבד. ואם תאמר היאך נשער אותו ולא ידענו כמה יצא ממנו, אנו קבלנו מרבותינו ז"ל שאין נאסר אותו מן הכלי אלא כדי קליפה, ולפיכך אם יש במים כשיעור ששים קליפות מותר, דיין במים צריך ששים לבטלו כדעת רוב המפרשים מפני ששנינו [ע"ג ע"א] יין במים בנותן טעם, אלא שהרב הגדול רבינו יצחק ז"ל בעל התוספות התיר בששה חלקים מים ולמדו משני כוסות אחד של חולין ואחד של תרומה שמזגן וערבן זה עם זה דאיתא בפרק בתרא דע"ז [ע"ג ע"ב] והדברים עתיקים, ואעפ"י שאין דעתינו מכרעת אני דעתי נוטה לדברי רבינו יצחק ז"ל.
<h2>דף עד:</h2>
עוד שאלת כלי עץ שמכניסין בתוכו יין לקיום והוא מלא יין, ובא עכו"ם והוציא את היין דרך הברזא ופתח וסגר, אותו כלי במה הכשירו. תשובה כבר ידעתם שכל כלי שמכניסו לקיום צריך מלוי וערוי [ל"ג ע"א] ואין הפרש בין נשתמש בו העכו"ם לפי שעה ובין נשתמש בו עכו"ם תדיר ונתישן בתשמישו בידו, שאפילו לפי שעה גזרו ביה רבנן כדגרסינן בפרק בתרא דע"ז [ע"ד ע"ב] רב פפא כי משדר גולפי להרפניא סחיף להו אפומייהו וחתים להו אברזייהו קסבר כל שמכניסין אותו לקיום אפילו לפי שעה גזרו בה רבנן. ומה שאמרת אם מועיל מים שמשימין ביין בשעת דריכת הענבים בגת, זה ודאי אסור לכתחלה, שאעפ"י שאמרו [חולין ק' ע"ב] מין ומינו ודבר אחר סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו, לא אמרו להקל ולעשות כן לכתחלה לפי שאין מבטלין איסור לכתחלה, אבל אם נעשה כן בשוגג רואין אם יש במים כדי לבטל פליטת היין הנבלע בכלי מותר בדיעבד. ואם תאמר היאך נשער אותו ולא ידענו כמה יצא ממנו, אנו קבלנו מרבותינו ז"ל שאין נאסר אותו מן הכלי אלא כדי קליפה, ולפיכך אם יש במים כשיעור ששים קליפות מותר, דיין במים צריך ששים לבטלו כדעת רוב המפרשים מפני ששנינו [ע"ג ע"א] יין במים בנותן טעם, אלא שהרב הגדול רבינו יצחק ז"ל בעל התוספות התיר בששה חלקים מים ולמדו משני כוסות אחד של חולין ואחד של תרומה שמזגן וערבן זה עם זה דאיתא בפרק בתרא דע"ז [ע"ג ע"ב] והדברים עתיקים, ואעפ"י שאין דעתינו מכרעת אני דעתי נוטה לדברי רבינו יצחק ז"ל.
